עניין של מבט בפרשת וישלח - הרב אריאל וידר

ימים שאנו נמצאים בהם ימים של התמודדות, של מלחמה, עם ישראל כולו עבר משבר גדול בשמחת תורה ננסה ללמוד מיעקב אבינו כיצד עלינו להתבונן על הקושי והמשבר בזמן המלחמה, וכיצד הדברים מתקשרים למשפחות המתמודדות עם מצבי קושי ומשבר בעת מחלה.

"וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו" יעקב שמתכונן לקראת המפגש עם עשיו מוכן לכל תרחיש. "דורון תפילה ומלחמה".
חז"ל מלמדים אותנו שפרשיה מופלאה זו צריכה להילמד שוב ושוב על מנת ללמוד להתמודדויות חיינו. הפרשה פותחת באחד מהרגעים המורכבים למשפחתו של יעקב, המפגש עם הדוד שרוצה להשמיד את הכל. ברגע זה מלמד אותנו יעקב מהו המבט על התהליכים האלוקיים שה' עושה עמנו.
"קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת"
יעקב רואה את הדברים בצורה רחבה, הוא מסתכל על כל הטובות שה' עשה עמו. מתוך ההתבוננות בחסד האלוקי הוא מוכן לגרוע מכל "וַיֹּאמֶר אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה".
המחשבה על השמדת מחצית משבטי ישראל יכולה להכניס כל אדם למשבר נוראי שכן רגעים אלו יכולים להוביל אותנו להעצמת הקושי, החיסרון, הרע. אך לא יעקב. יעקב מביט בעין טובה על כל המתרחש, רואה כמה טוב היה עד עכשיו וממילא מה שלא יהיה, עדיין יישאר הרבה טוב אפילו אם יישאר רק מחנה אחד לפליטה. גילוי של אמונה כה גדולה מתוך מבט מדהים על כל היש. הכל חסדים ואני קטונתי…
היכולת לראות את הטוב בעת צרה היא זו שבסופו של דבר תרומם את האדם מתוך המשברים לקומה גבוהה יותר, אלא שיש לחלק בין האדם הפרטי שמתמודד לבין השאלה הלאומית , באדם הפרטי זה לא משנה מה יהיה בסוף, משנה מה יהיה המבט. בצד הכללי אנחנו גם יכולים לומר באופן ברור שיהיה טוב, ההבטחה האלוקית הברורה לעם ישראל כולו היא נצחית. עם ישראל חי. עברנו משברים גדולים ,נעבור גם את המשבר הזה.