מעשה שעלה בפני "קדושת החיים"

להלן מובא מקרה אמיתי הממחיש תהליך שעוברת משפחה השואלת בקדושת החיים.

לפני כשנה פנו למוקד של "קדושת החיים" בני משפחה נסערים, קצת אובדי עצות, הנמצאים סביב מיטת אימם בבית החולים ובקשו להתייעץ לגבי המשך הטיפול בה. שבועיים קודם לכן האם עברה דום לב ומיד כשזיהו זאת, התחילו לבצע עיסויי חזה עד להגעת מד"א. במשך השבועיים שחלפו היא לא התעוררה, אך לעיתים רואים אצלה ריצוד בעיניים. מדי פעם היא משתעלת, מפהקת ומזיזה את כתפיה ורגליה. בעת הפניה מצבה היה קשה מאד ולא יציב. השאיפה היא שברגע שמצבה יתייצב היא תעבור למוסד למונשמים כרוניים. היא מונשמת עם טובוס והרופאים מתכוונים לעשות לה פיום קנה – פתח בצוואר על מנת שההנשמה תהיה דרך הצוואר ולא דרך הפה. חשוב לציין שהרקע הרפואי שלה מורכב וקשה אך עד האירוע האחרון התהלכה בכוחות עצמה.

נציגי המשפחה ששוחחו עימי היו נבוכים, שכן הרופאים מבקשים מהם לקבל החלטה – "אם חלילה יידרשו לכך, האם יש לבצע פעולות החייאה באימם?". המשפחה הינה "מסורתית" וברור היה להם שהחלטה זו צריכה להתקבל ע"י רב. אך מעבר לזה, למשפחה היה קשה לקבל את דרישת הרופאים שעל בני המשפחה להכריע בגורל אימם – אם לחיים וחלילה להיפך. כמובן שהשאלה עצמה, כמו רוב השאלות המגיעים לפתחנו, היא קשה מאד. אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי. מחד, אם יבקשו לבצע החייאה, עצם ההחייאה יכולה לגרום סבל, ואם היא תצלח היא תאריך חיי סבל – לכל הפחות במצב הנוכחי של האם. אם יבקשו שלא לבצע החייאה, הם בעצם חרצו את גורל אימם למיתה – דבר שקשה מאד להכיל ומשא שהם עלולים לסחוב על עצמם להמשך חייהם. גם לנו כרבנים קשה לקבל החלטות כאלו. אולם הבירור היסודי בד בבד עם התייעצות בגדולי ישראל מאפשרת לנו להכריע בדבר ולאפשר למשפחה להיות שלמים עם הפסיקה.

ביקשתי לשוחח עם הרופא המטפל של האם. הרופא דייק אותי במצבה הנוכחי והציג לי את הפרוגנוזה שלה. לאחר מכן התייעצתי עם רופא טיפול נמרץ המסייע לרבני המוקד בניתוח והבנת המצב הרפואי. לאחר שהתמונה הרפואית היתה ברורה ושוחחתי פעם נוספת עם בני המשפחה להבין מה היה רצון אמם, קיימנו התייעצות משותפת של רבני קדושת החיים ובה הכרענו הלכתית שאם חלילה יידרשו לכך, אין לבצע החייאה.

הבהרתי למשפחה שעלינו להתחזק באמונה שפעמים רצון השם שאדם ילך כדרך כל הארץ. ומאידך, ייתכן והיא תישאר במצבה הנוכחי לאורך זמן. אך למרות הפסיקה, אם מצבה יישתנה לטובה, אזי יש מקום לשאול שוב ולברר מחדש את הסוגיה לגבי טיפולים והחייאה.