שאלות של גוף ונפש

אני עובדת סוציאלית בלשכת רווחה.
לא פעם מגיעות אליי משפחות שמתמודדות עם טיפול בהורה מבוגר או חולה סיעודי, והן שואלות כמה צריך להלחם ולהאריך חיים במצב הזה?
אני שם כדי להקשיב, לתמוך, אבל בתוך תוכי גם אני שואלת – מה הגבול? מתי זה מסירות, ומתי זה אובדן הדרך? מה ההלכה אומרת על זה?

 תשובת הרב אריאל וידר   

 שלום וברכה,

העובדים הסוציאליים נמצאים בקו הראשון של ההתמודדות עם השאלות הכבדות ביותר – שאלות של גוף ונפש, של חיים וסוף חיים, של חובת כיבוד הורים ושל חמלה אנושית בסיסית.
ההלכה רואה ערך עצום בכל דקה של חיים, אך היא גם מכירה בסבל, במורכבות ובמקרים שבהם לא חייבים להמשיך ולעשות כל טיפול רפואי אפשרי. ישנם מצבים שבהם מותר להימנע מטיפולים רפואיים אך צריך לדעת שכל מקרה לגופו, אין ללמוד ממקרה אחד לשני וכל שאלה שאנו מקבלים עוברת בירור מעמיק של הצדדים הרפואיים השונים.
המשפחות לא תמיד יודעות לשאול את השאלות הנכונות. הן מתלבטות, מתייסרות, ונשענות עליכם – העובדים הסוציאליים – כדי להבין, להכיל ולהחליט.
זו שליחות כבדה, והיא דורשת גם כלים מקצועיים וגם ביסוס תורני. לכן פתחנו השתלמות ייחודית לעובדים סוציאליים מכל התחומים, בה נעסוק בדילמות כמו:
• מתי נכון לא להאריך חיים?
• כיצד לכבד הורה גם כשהוא כבר לא מזהה?
• מה היחס לרצון החולה?
• ואיך מבררים את הדרך הנכונה – מבלי לשאת לבד את כל כובד ההחלטה?
השתלמות שמביאה את ההלכה לשטח, לצד מומחיות מקצועית וליווי רגשי.
מוזמנת להצטרף, ללמוד, ולתת למשפחות מענה שלם – מהלב ומהלב של התורה.

הרב אריאל וידר

ראש אגף "קדושת החיים"