חיוב קבורת דם

אני רופא בחדר ניתוח ורציתי לדעת האם דם שיצא מהחולה שמת בזמן הניתוח, חייב בקבורה או לא?

 תשובת הרב יאיר שחור

 שלום וברכה,

בשו"ת מהרש"ם (קסב) כתב שאין חיוב קבורה לדם מן התורה. שכן חיוב הקבורה נלמד מהפסוק "לֹא־תָלִ֨ין נִבְלָת֜וֹ עַל־הָעֵ֗ץ כִּֽי־קָב֤וֹר תִּקְבְּרֶ֙נּוּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּֽי־קִלְלַ֥ת אֱלֹהִ֖ים תָּל֑וּי..." (דברים כא כג), שנאמר בהרוג בית דין. רק בגוף עצמו שייך הביטוי 'נבלתו', וגם החיוב למנוע ביזוי צלם אלוקים, לא שייך בדם. אמנם למדו מירמיהו (איכה רבה ד), שקבר רביעית דם שמת בה יאשיהו המלך, שיש חיוב מדרבנן לקבור רביעית דם, שהוא עיקר הנפש, שיצא בזמן המוות עצמו (ש"ך שסד א). לכן דם שיצא בעודו בחיים, לכל הדעות לא חייב קבורה. רביעית דם שיצא בשעת מיתה, חייב קבורה לכל הדעות. אמנם, דם היוצא לאחר המוות, נחלקו בו. דעת השבט הלוי (שו"ת ה' קעט) שברגע המיתה, חל חיוב קבורה מדרבנן על הגוף כולו, וכל מה שיוצא ממנו אח"כ חייב קבורה. אבל דעת החינוך בית יהודה (שו"ת צח), שכיון שדם זה יצא אחר יציאת הנשמה, אין עליו חיוב קבורה כלל. בספר הנודע גשר החיים (ח"א פרק יא אות ה) הבהיר, שגם דם שהנשמה יוצאה בו שאמרנו שחייב לקוברו, היינו רק אם יש רביעית דם (100-150 סמ"ק) במקום אחד, ולא דם שהתפזר. לפי זה, רק רביעית דם במקום אחד, כגון שספוגה בבגד, חייבת בקבורה, אך דם שהתפזר על הריצפה, מעט דם על תחבושת, עירויים, מחטים וכדו', לא חייב בקבורה. כך גם נוהגים למעשה בחברא קדישא קהילת ירושלים, לקבור רק בגדים הספוגים הרבה דם. אך מחטים, עירויים ותחבושות עם מעט דם, לא נקברים.

בברכה ובשורות טובות 

הרב יאיר שחור