הארכת חיים מבחינה רעיונית

סבא שלי חולה במחלה קשה. לא מתקשר אתנו, שוכב במטה ובוהה באוויר. מבחינה רעיונית מה הטעם להמשיך לטפל בו?

  תשובת הרב צבי ארנון  

  שלום וברכה,

קודם כל זהו ציווי בתורה של "לא תעמוד על דם רעיך". ואין חילוק האם הוא בהכרה או לא, האם הוא מגיב וכדו'.

מבחינה רעיונית: לכל אדם יש שליחות ותפקיד כאן בעולם. גם לחסר דעת יש תפקיד ושליחות ורק הקב"ה יודע וקובע מה השליחות ומה התפקיד. רק כאשר האדם גומר שליחותו הקב"ה נוטל את נשמתו. אם ימות קודם זמנו כי לא טיפלנו בו ייתכן שלא סיים את שליחותו.

נוסף לכך, כתבו חכמינו שלעולם אדם צריך לראות את העולם כמחצה חייבים ומחצה זכאים וכל מעשה יכול להכריע את העולם לכף זכות. חולה שמחוסר דעת וודאי שאינו עושה עבירות, מאידך הוא גורם לאלו שסביבו לקיים הרבה מצוות של גמילות חסדים.

ייתכן שדברים אלו יש בכוחם להכריע את העולם לכף זכות.

אפשר למצוא במקורות רעיונות נוספים הנוטים לאותה כיוון מחשבה. 

בברכה

הרב צבי ארנון
ראש אגף קדושת החיים