לספר לחולה על מחלתה

אמנו חלתה בסרטן. היא אינה יודעת על כך. האם חייבים לספר לה?

  תשובת הרב צבי ארנון  

  שלום וברכה,

צריך להבין בדיוק על מה מדובר.

ראשית, אם היא צריכה לקבל טיפולים וודאי שצריך לספר לה, אחרת איך נטפל?! 

בדרך כלל השאלה עולה בחולה סופני שאין דרך לטפל בו יותר ואז מתלבטים אם בין כה וכה הוא לקראת סופו מה התועלת לדבר אתו על מחלתו.

התשובה לדבר שזה מאוד תלוי בחוזקו הנפשי. יש חולים שאם נספר להם זה ידרדר מיד את מצבם הנפשי ואולי גם הגופני ואזי אין חובה ואולי אף אסור לספר להם. ייתכן שהחולה עוד מחזיק בתקוה לשיפור מחלתו ואם ישמע על המחלה יאבד את התקוה והדבר ישפיע על מצבו הנפשי והגופני אז אין לספר.  

ישנם חולים שרוצים לדעת, נראים יותר חזקים  וינצלו את הידיעה הקשה לתהליכי פרידה וכדו' ועל כן כדאי וצריך לספר להם.             

בכל מקרה כדאי לברר קודם בעדינות ולשאול "אמא, מה את יודעת על מצבך הרפואי". הרבה פעמים החולים יודעים בדיוק מה יש להם רק שאינם רוצים לצער את הסובבים אותם ולכן לא מדברים על זה. על כן ראוי לגשש ולראות האם היא מנסה ורוצה לדעת או שלא שואלת בכלל. 

חזקו ואמצו 

הרב צבי ארנון
ראש אגף קדושת החיים