אבי חלה במחלת אלצהיימר בגיל יחסית צעיר (68) מאז חלפו כבר כעשר שנים כאשר המחלה מתדרדרת לאורך השנים, לאט לאט. היום הוא סיעודי וכמעט שאינו מזהה אותנו ובכלל לא מתקשר. עד לפני כעשרה ימים או אכל כמויות סבירות של אוכל, למרות שבשנה האחרונה הוא כל הזמן ירד במשקל. לפני עשרה ימים ראינו בעיות בבליעה. הוא פולט את האוכל ובולע רק מעט. הזמנו קלינאית תקשורת ולאחר בדיקה היא אמרה שמנגנון הבליעה נפגע וזה חלק מהמחלה. היא גם הזהירה אותנו שאם נמשיך לנסות להאכילו קיימת סבירות שהוא יעשה אספירציה ויגרום לדלקת ריאות. יש לציין שחוץ ממחלת האלצהיימר אין לו מחלות או בעיות קשות אחרות. מה עלינו לעשות? האם חייבים להאכילו? אנו יודעים שלא היה רוצה בכך.
.
תשובת הרב צבי ארנון
שלום וברכה,
התופעה של הפסקת אכילה או חשש לאספירציה (כאשר האוכל נכנס לריאות) היא דבר מוכר וידוע אצל חולים אלו, פעמים רבות זהו חלק מהמחלה. לכן בשאלה שלכם וודאי שיש לסמוך על הקלינאית תקשורת ולפעול בהתאם.
ברור שהחולה צריך להמשיך לקבל אוכל. במיוחד לאור העובדה שאין לו מחלות נוספות, כלומר, הוא אינו מוגדר כחולה הנמצא בסוף ימיו. אנו נפגשים כל הזמן עם שאלות אלו ורואים שחולים אלו יכולים לחיות עוד כמה שנים.
כל זאת למרות שאתם יודעים שלא היה רוצה בכך. ההלכה היהודית מחייבת אתכם להעניק לו הזנה. הדרך הנכונה היא לדלג על השלב של הזונדה וללכת לתהליך של פג. (הזנה ישירות לקיבה).
הדברים שכתבתי כאן הם כלליים מאוד ונותנים הנחיה רחבה. ממליץ לכם להתקשר למוקד ולקבל תשובה יותר מדוייקת לשאלתכם
יישר כח על פועלכם
הרב צבי ארנון
ראש אגף קדושת החיים
079-5555955 
