אני מתלבט ביחס לאבי שיחיה. הוא בן 86 מתגורר לבדו בביתו. ב"ה בדרך כלל בריא ומתפקד. אלא שמפאת גילו הכל הוא עושה יותר לאט. אנו הילדים רוצים מאוד להקל עליו לעזור לו בקניות להכין לו אוכל להיות אצלו יותר, אולם הוא לא מוכן לכך. אחותי ואחי מתווכים אתו על זה כל הזמן. מה נכון לעשות אתו?
תשובת הרב צבי ארנון
שלום וברכה,
ראשית כל יש לציין לטובה את מסירותכם למצוות כיבוד הורים. אני שומע את הדילמה הזאת אצל הרבה משפחות והלוואי שאצל כולם הדילמה תהיה בכיוון הזה ולא בכיוון ההפוך...
נראה לי שאכן יש לשוחח עם האב בנושא, לנסות להבין אותו, אולי לנסות לשכנע אותו אולם אם הוא עומד בסירובו לא להתווכח אתו על כך יותר מדי. בתלמוד ירושלמי נאמר "רצונו של האדם הוא כבודו" כל זמן שהוא צלול יש לכבד את רצונו. פעמים רבות העצמאיות מעניקה לו כוחות יכולות ושמחה.
כמובן צריך לעקוב כל הזמן ולראות שהמאמצים שלו לנהל את חייו לבדו, אינם פוגעים במצבו הבריאותי.
פעמים רבות הילדים רוצים להתחיל לקבל החלטות עבור ההורים מתוך הבנה ש"אנו מבינים עבור אבינו יותר טוב ממנו מה טוב לו" אולם לפי תיאור שאלתכם, לדעתי, עדיין לא הגעתם לשלב הזה וכל זמן שהוא צלול ובריא זכותו המלאה לקבל החלטות עבור עצמו גם כשאינם נראות לכם.
ושוב יישר כח על רצונכם לקיים את מצוות כיבוד הורים במסירות.
בברכה
הרב צבי ארנון
ראש אגף קדושת החיים
079-5555955 
