שלום, אדם מגיע לסוף ימיו. הוא גוסס. בבי'ח מעבירים אותו לחדר שקט ומיוחד לפטירה. האם כשתצא נשמתו גם יחברו אותו להחיאה? ואם חיברו, מה לעשות? הרי לפי היהדות, אין כלל לגעת בגוסס.
ואם אדם בסוף ימיו נפטר בשלווה בבית, האם יש להרשות לאיחוד הצלה לעשות בו החיאה?
תשובת הרב יאיר שחור
שלום וברכה,
שלום רב!
משאלתך אני למד שאת מבינה שכל אדם בסוף חייו חייבים לעשות לו החייאה. ולא היא. החייאה עושים לאדם שיש סיכוי שההחייאה, כלשונה, תחזיר אותו לחיים. אבל אדם שהגיע קיצו ואין אפשרות לרפאותו, לדוגמא מצב של קריסת מערכות בלתי הפיכה וקיצו מיידי, לא נבצע. אין טעם לבצע החייאה לאדם שאינו יכול לחיות. יותר מזה ייתכן וזה יגרום לו סבל מיותר או גרוע מכך יקצר את חייו.
במידה ועשו החייאה וחיברו אותו למכונות, יש לבחון באופן פרטני מה נכון לעשות. ודאי שאין היתר לנתק מכונת הנשמה לאף אדם כל עוד הוא חי.
אדם שנמצא בביתו והזעיקו עזרה ראשונה עקב מצבו המסוכן, ייתכן מאוד ובשל הספק והחשש שאם יעכבו את הטיפול יהיה מאוחר מדי, צוותי ההצלה יבצעו פעולות החייאה. במצבים אלו אין זמן לברר מהו מצבו המדויק של החולה ולכן על פי ההלכה והחוק יש לעשות כל פעולה אפשרית, להצלתו.
בנוגע לגוסס, אכן ההלכה קובעת שאין לגעת בו, שמא יזרזו בכך את מותו. אבל אם מדובר בטיפול רפואי שעשוי להצילו ולהחזירו לחיים, ברור שמותר ואף חייבים לטפל בו.
למעשה כיוון ששאלות אלו מורכבות מאוד, בפרט בחולה מורכב, מומלץ להתייעץ עם רב בטרם עולה השאלה.
בברכה
הרב יאיר שחור
רב משיב - קדושת החיים.