לע"נ חנה שמעוני בת ישראל הכהן ז"ל
לע"נ חיים זאב בן ישראל מנחם ז"ל
לע"נ חנה שמעוני בת ישראל הכהן ז"ל
לע"נ חיים זאב בן ישראל מנחם ז"ל
 שאל את הרב
 079-5555955

 בסוף פרשת בהעלותך אנו מוצאים את האירוע המצער בו מרים נענשה בצרעת – והנה מרים מצורעת כשלג (במדבר יב י). משה רבנו, אחיה של מרים נחלץ מיד לעזרה וזועק: א-ל נא רפא נא לה (שם יג). רש"י במקום מביא מחז"ל שמשה רבנו קיצר בתפילה כדי שלא ליתן פתחון פה למלעיזים, שבשביל אחותו הוא מאריך... למדנו מכאן שיש מעלה להאריך בתפילה על החולה. ואכן רבים הפונים למוקד קדושת החיים, נוהגים במקביל להאריך באמירת פרקי תהלים לרפואת החולה.

והנה באופן מפתיע מצאנו בדברי הגמרא (שבועות טו ע"ב) שיש להימנע מכך: ר' יהושע בן לוי אמר להו להני קראי (יושב בסתר עליון ועוד) וגאני (שכב לישון). היכי עביד הכי? והאמר אסור להתרפאות בדברי תורה? עונה הגמרא: להגן שאני. מדברי הגמרא יוצא שאסור לומר תהלים על חולה אלא רק להגן על בריא שלא תבוא עליו איזו צרה. כך גם נפסק בשו"ע יו"ד קעט, ח. ההסבר להלכה זו, הוא כפי שכתב הרמב"ם (בהל' ע"ז יא יב): "שהן עושין דברי תורה רפואת גוף ואינן אלא רפואת נפשות שנאמר ויהיו חיים לנפשך". לאור זאת, נשאלת השאלה מה מקור יש למנהג ישראל לומר תהלים על חולה?

התוספות במקום כותב שאם מדובר בשעת סכנה מותר. אבל הסבירו הפוסקים (שו"ת אג"מ א קה) שזה דוקא אם החולה עצמו מבקש, דאז חוששין שמא תיטרף דעתו אם יראה שלא ממלאים בקשתו. אך בחולה שאינו בהכרה למשל, אין זה שייך וחוזרת השאלה על מה סמכו באמירת תהלים לחולה? 

בשו"ת ציץ אליעזר (חלק יז סי' ל) כתב: ונראה ליישב... דמתי נאמר דאסור להתרפאות בדברי תורה, דוקא כשאינו עושה מלבד זה פעולה נוספת לריפוי המחלה, אבל אם נוסף לזה עושה עוד דבר, אזי ליכא כבר להאיסור. לכן, אם בנוסף לאמירת תהלים נותנים לחולה תרופות לרפאותו מחליו, אזי לא נאמר האיסור להתרפא מדברי תורה. עוד כתב שם: מיושב בפשיטות ענין אמירת תהלים וענין אמירת היה"ר בזכות וכו', כי תהלים הוא אומר לא בדרך לחש כי אם דרך תפלה ותחנונים לשם שמים באשר כך הוא רצון ה' שירבו בתפלה לפניו בעת צרה, ובזכות זה של מילוי רצונו יתברך הוא מבקש שיועיל לו זכות זה שיתרפא פב"פ מחליו. עוד כתב בספר עיני ישראל מאיר עינים (שבועות טו ע"ב): הלא אמרינן חש בראשו יעסוק בתורה, הרי דמותר להתרפאות בדברי תורה, ותירץ  דכוונת הש"ס הוא בשביל זכות התורה שעוסק בה נתרפא. ומה שאמרו שאסור  להתרפאות היינו על פי דרך סגולה. ואם כן אומרים תהלים, שזכות אמירה יעלה  לאותו חולה. היוצא להלכה שיש לכוון באמירת תהלים בתור תפילה ולא כאיזה כוח סגולי מיוחד שיש לתהלים. אמירת תהלים אמורה לעורר אותנו להידבק בהקב"ה ובזכות הדבקות הזו הקב"ה ירפא את החולה.

שגיאה בתשובה
Please type your full name.
Invalid email address.
Invalid Input
שגיאה בתשובה
Invalid Input