מאת: הרב יאיר שחור, רב משיב במוקד קדושת החיים
השבוע נחוג את חג השבועות. מנהג ישראל להישאר ערים בליל שבועות, כדי לתקן את מה שאיחרו להתעורר בבוקר החג, בזמן מתן תורה והקב"ה בעצמו הלך להעיר אותם... (משנ"ב תצד, א בשם המדרש).
זו הזדמנות טובה לדון בשאלה האם יש במקורות חז"ל קביעה רפואית כלשהיא בנוגע לאדם שלא ישן בלילה. אמנם לא מצאנו התייחסות לגבי לילה בודד, אבל בהחלט מצאנו אמירה ברורה בחז"ל, עד כמה זמן יש יכולת לאדם להישאר ער: "א"ר יוחנן: שבועה שלא אישן שלשה ימים - מלקין אותו וישן לאלתר!" (שבועות דף כה עמוד א). ומסביר רש"י: "מלקין אותו משום שבועת שווא, דדבר שאי אפשר הוא...". למדנו מכאן שהייתה לחז"ל מסורת מהר סיני שאדם לא יכול להישאר ער ברציפות יותר משלושה ימים ומשום כך, הרי זו שבועה שאין אפשרות לקיימה ונחשבת שבועת שווא שאינה חלה, ולוקים עליה. ידוע ומפורסם הנסיון שבוצע על ידי נער (רנדי גרדנר) בשנת 1962, בו ביקש לקבוע שיא עולם בחוסר שינה רצוף, ונשאר ער, בהשגחה רפואית, יותר מ11 ימים. מענין שאובחנו אצלו בעיקר הפרעות בפעילות המוח כתוצאה מחוסר השינה (הזיות מרובות ופגמים בזיכרון, דיבור איטי ולא רציף ופראנויות). נשאלת השאלה, האם הנסיון הנ"ל סותר למסורת חז"ל שאי אפשר להישאר ער יותר משלושה ימים? הר"ן (שבועות דף י ע"א מדפי הרי"ף) באמת כתב, בענין חוסר שינה, שאי אפשר להיות ער יותר משלושה ימים, ועל כרחך ירדם, ומשום הכי הוי שבועת שוא. וכן הוא ברש"י שהבאנו בראש דברינו. אמנם הרמב"ם (הלכות שבועות ה, כ) לא כתב כן: "נשבע שלא יישן שלשת ימים, או שלא יאכל כלום שבעת ימים, אין אומרין יעור זה עד שיצטער, ויצום עד שיצטער, ולא יהיה בו כח לסבול, ואח"כ יאכל או יישן, אלא מלקין אותו מיד משום שבועת שוא ויישן ויאכל בכל עת שירצה". מדבריו – "יעור זה עד שיצטער" עולה, שיתכן ויכול להישאר ער יותר משלושה ימים אלא שיגיע לצער כה גדול ובודאי ירדם וישן ולא יצליח להחזיק מעמד. אמנם גם לשיטת רש"י והר"ן יתכן לומר שאין סתירה. הנסיון שבוצע בדק רק שהבחור לא ירדם, אבל אין שום ערובה לכך שלא נימנם כמה שניות. אדרבה, לפי חז"ל ודאי הוא, שהוא נימנם פה ושם (ראה חשוקי חמד על נדרים טו א, שהוכיח שנמנום הוא בכלל שינה). ממילא, לעניננו, אין סתירה לעובדה ששינה היא דבר שלא ניתן להימנע ממנו יותר משלושה ימים, ולכן מלקין את הנשבע הנ"ל על שבועת שווא.
המסר העולה מהסוגיא שלנו הוא, שקדושת החיים אינה רק בשאלות של סוף החיים ועד כמה יש להחיות וכדומה, אלא גם בחיים הבריאים והצעירים, יש חובה לשמור על הבריאות ולא להביא את עצמנו לקצה היכולת הגופנית. אדם שנשבע להביא את עצמו לקצה הזה, שלא ישן ג' ימים, חז"ל פסלו את האפשרות/הנסיון לעמוד בשבועתו, החשיבו אותו באופן מיידי כעובר על השבועה, חייבוהו מלקות ואמרו לו: לך לישון...
לקהל הרופאים והאחיות בינינו נציע, בואו ללמוד עוד על סוגיות ברפואה והלכה, כיצד ההלכה מדריכה אותנו לשמור על קדושת החיים בעולם בכלל ובעולם הרפואה בפרט. קורסים מגוונים לצוותי רפואה, במסגרת מוקד ההשתלמויות ב"מרכז קדושת החיים".
079-5555955 