בין הכהן המסגיר לרב המכריע

מאת הרב אריאל וידר

"אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת .... וְאִם בַּהֶרֶת לְבָנָה הִוא בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ וְעָמֹק אֵין מַרְאֶהָ מִן הָעוֹר וּשְׂעָרָה לֹא הָפַךְ לָבָן וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע שִׁבְעַת יָמִים"

ננסה לדמיין את ההרגשה של אותו אדם שמתעורר ומגלה נגע צרעת בגופו, הוא מחכה לכהן שעתיד להגיע ולקבוע את "גורלו", בוודאי המתח נוראי. והנה הכהן מגיע ובמקום לתת הכרעה ברורה הוא מסגיר את הנגע שבעת ימים....

והשאלה שעולה היא מה עניינו של ההסגר? למה לחכות שבעת ימים?
הרצון הטבעי של האדם עצמו, של בני משפחתו, שהכהן יקבע כבר טהור או טמא....
כמדומני ששאלה זו אופיינית לדורינו, דור שרוצה הכרעה כאן ועכשיו. דור שרוצה תשובה ברורה על כל שאלותיו וכמה שיותר מהר.

אך בכל זאת התורה דרך אחרת לה, "והסגירו הכהן שבעת ימים שנית..."
פעמים והכהן לא ממתין אלא מטמא את הנגע באופן מיידי. אם התמונה ברורה אין שום התלבטות. אך כשהתמונה איננה שלמה, המצב לא מספיק ברור, נדרשת המתנה. מטרת אותה המתנה היא לבחון את הדברים בצורה יותר עמוקה. להבין מהו התהליך שמתחולל מתחת לפני השטח. ואם המגמה היא שלילית הכהן יטמא את הנגע.

פעמים רבות מבקשים השואלים שמתקשרים למוקד תשובה מיידית, לעיתים גם אחרי שמקבלים את הנתונים הרפואיים ומשוחחים עם הרופא המטפל עדיין נדרשת המתנה לראות מהי המגמה, והדברים רלוונטים כל כך לימים בהם אנו נמצאים.

האדם הפרטי שמתעורר ובגופו הנגע צריך לשאול את עצמו מה נדרש ממנו בתקופת ההמתנה, ברגעי ההסגר? וודאי שבימים אלו הוא יכול להשפיע על גורלו.
תהליך אמיתי של בירור ותיקון יכול לקבוע לאן תהיה המגמה ואף מטומאה לטהרה.

בפרשת החודש אותה קראנו בשבוע שעבר קיבל עם ישראל את הכח לפעול במציאות, בית דין שמקדש את החודש מקדש את הזמן. ונראה לומר שלעם ישראל כוח אדיר להשפיע על המציאות, לקבוע את המגמה.

יהי רצון שנזכה להיות מאלו שיודעים להפוך את הטמא לטהור, להוציא את הטוב מהרע ובעזרת ה' לזכות לראות את התגלות מלכות שמים במהרה.