הרב שמואל נחושתן רב משיב בקדושת החיים
הטלפון מצלצל..
שלום, מדברת... מישוב בשומרון ויש לי שאלה..
אמי מבוגרת, זקוקה לעזרתי. אני מגיעה אליה כל שבוע לביקור, לעזור במה שאפשר, אך אני מרגישה שאני לא עושה מספיק. אני קרועה בין הטיפול באמא לבין משפחתי הכוללת ארבעה ילדים בבית ועוד ארבע נשואים ונכדים. האם אני חייבת לבקר את אימי יותר מפעם אחת במהלך השבוע?
שאלות מסוג זה מגיעות פעמים רבות למוקד הטלפוני של 'קדושת החיים'.
עם התבגרותם של ההורים, ירידה בכוחות וביכולת התיפקוד, ולפעמים ירידה קוגנטיבית משמעותית עולות שאלות רבות סביב כיבוד הורים.
חז"ל בגמ' בקידושין (ל"א ע"ב) עמדו על הקושי שבקיום מצוה זו. עד כדי כך שהיו מהאמוראים שהעדיפו שלא יהיו להם הורים, מחשש שלא יכלו לקיים את המצוה כראוי, ר' יוחנן מגדולי האמוראים אומר: אשרי מי שלא ראה את ההורים, כיון שאי אפשר לקיים את מצוות כיבוד הורים כראוי.
אך מצד שני זו מצוה חשובה ביותר שרב יוסף כשהיה קם לכבוד אימו אמר שקם לכבוד השכינה.
פעמים רבות עולה בקרב הילדים השאלה מי עדיף שיטפל בהורים: הילדים או עובד זר? האם מותר להעביר את מצוות כיבוד הורים והטיפול בהורים לאדם אחר?
שאלה זו מתעצמת כאשר ההורה אינו צלול בדעתו, והטיפול בו עלול להיות כרוך בעימותים וויכוחים.
הגמרא (קידושין ל"א) מספרת שרב אסי, היתה לו אמא זקנה. ביקשה ממנו שיעשה לה תכשיטים – עשה לה. ביקשה ממנו שימצא לה בעל להינשא לו – אמר לה אחפש לך. אמרה לו אמו אני רוצה אדם יפה כמותך. הלך רב אסי עזב את אימו והלך לארץ ישראל.
לכאו' הסיפור קשה מאוד, האם בגלל בקשה קשה ואולי תמוהה של אימו עזב אותה רב אסי והתחמק ממצוות כיבוד הורים?
תוס' ר"י הזקן מבאר, שרב אסי הבין שנטרפה דעתה של אמו ומעתה לא יוכל לכבדה כראוי, ולכן עזבה.
ע"פ עיקרון זה פסק הרמב"ם: (הלכות ממרים פרק ו הלכה י): מי שנטרפה דעתו של אביו או אמו משתדל לנהוג עמהם כפי דעתם, ואם אי אפשר לו לעמוד מפני שנשטתו ביותר, יניחם ויצוה אחרים להנהיגם כראוי להם.
הרמב"ם פוסק, שישנם מצבים שעקב טירוף הדעת של ההורה יש לבן לעוזבו, ולהניח לאחר לטפל בו.
השו"ע (יו"ד סי' ר"מ סעי' י') פסק להלכה כרמב"ם, ולכן בהחלט יש מצבים שבהם עדיף שמישהו אחר יטפל בהורה ולא הבן, כיון שטיפול מצד הבן עלול להביא למצבים הסותרים כיבוד הורים. (לדוגמא: האם בן יכול לקשור ידיו של אביו כשיש צורך בכך? עיי' ציץ אליעזר חלק י"ב סי' נ"ט).
שאלות אלו מורכבות ביותר ודורשות שיקול דעת מירבי בהתאם לנסיבות, אך בהחלט יש מצבים שלפי ההלכה עדיף שהבן ימסור את הטיפול בהורה לגורם אחר, שיעשה זאת בצורה טובה יותר, והבן ימשיך לבקר ולעזור ולקיים את מצוות כיבוד הורים בצורה הראויה.