נחמן ומלכה וולדיגר ז"ל ושלומית וקסברג ע"ה

כשאבא, נחמן וולדיגר ז"ל, היה בן 3 הנאצים פלשו לקרקוב, עיר הולדתו, די בסמוך הוא ואימו נאלצו להיפרד מאביו, אברהם וולדיגר הי"ד.
כשר' אברהם נתפס בידי הנאצים ונכלא, הייתה הזדמנות להבריחו, אך ר' אברהם סירב בידיעה, כי למחרת הבריחה, חבריו לתא ירצחו בדם קר. ר' אברהם, סבא, הספיק להבריח פתק לסבתא, מרת מכלה וולדיגר, ולכתוב כי תגדל את בנם, נחמן, כיהודי.

כמעט 85 שנה לאחר מכן, כאשר אבא היה בשעותיו האחרונות, זכינו אנו, ילדיו, שגם יעזוב לעולם שכולו טוב בדרך יהודית. נועצנו ברב וידר מראשי "קדושת החיים", והוא בדרכו העדינה והמיוחדת הדריך אותנו כיצד לנהוג, בווידוי, בפרידה, במשככי כאבים, ובכל דבר ועניין,
הרב נועץ ברופאה המטפלת של אבא ז"ל, נועץ ברבנים וברופאים נוספים, ירד לפרטי פרטים מצד אחד ומאידך בקול מלא חמלה ואהבה הדריך אותנו כיצד לנהוג ליד אבא ולכבד את הדקות והשעות האחרונות.

שבועיים לאחר מכן, שוב נדרשנו ל"קדושת החיים" ולרב וידר, כאשר אמא, מלכה וולדיגר ע"ה, ביקשה לחבור לבעלה ושותפה לחיים זה למעלה מ60 שנה. גם אז כמו עם אבא, שוב קולו המרגיע של הרב בצד השני, הרב בירר וחקר, הדריך וכיוון, וגם אמא עלתה השמיימה, ואנו נפרדנו בהרגשה כי עשינו כל שביכולתנו לתת לה מזור לכאב מבלי, חלילה, לזרז את יציאת הנשמה.
לא עברו חודשים רבים ואחותי, גיסתי, אחותה של מיכל, דר' שלומית וקסברג, נכנעה למחלה הארורה ושוב קולו המלטף של הרב ו"קדושת החיים" הדריכה אותנו כיצד לנהוג ולהתנהג.
כל אחד מהמקרים היה יחודי, עבורנו כמובן, אך גם מבחינה הלכתית והתנהגותית.
קדושת החיים והרב ידעו ללוות אותנו, לא רק מבחינה הלכתית.
עבורנו, אריה ורבקה נאמן, אורי ומיכל וולדיגר זו הייתה משענת, ולו הקלה ביותר, בשעות מאוד כאובות , מבולבלות אך מיוחדות.
על כך אנו נהיה תמיד אסירי תודה ולאור זאת מצאנו לנכון להקדיש לעילוי נשמות יקירנו את פעילות המוקד של המכון
לעילוי נשמת יקירינו אבינו ואימנו נחמן ומלכה וולדיגר זכרונם לברכה ואחותנו שלומית וקסברג ע"ה