מאת: הרב צבי ארנון ראש אגף 'קדושת החיים'
השאלות הקשות ביותר מבחינה רגשית הם שאלות אודות ילדים. אולם זכורה לי שאלה מיוחדת שהייתה עוד לפני הלידה. התקשרה אלי מיילדת וסיפרה שבחדר לידה נמצאת אשה בהריון לקראת לידה. אומנם היה מדובר על שבוע מוקדם מאוד אולם לא זאת עיקר השאלה. התברר שבמהלך ההיריון התגלה שהעובר סובל ממום נדיר שיש לו משמעויות רבות על תפקודו בעתיד, כאשר בכל מקרה תינוקות אלו נפטרים לאחר זמן קצר. שאלת ההורים והמיילדת הייתה מה תהיה דעתנו לאחר שיוולד הוולד. אם נאמר שבכל מקרה חייבים להאריך בכל דרך את חייו, אזי תפקידה של האחות לספק כבר עכשיו לאם תרופות מסוימות כדי שהתינוק יוכל לחיות. אולם אם לאחר שייולד דעתנו תהיה שלא לבצע בו פעולות מסוימות המאריכות את חייו, אולי אין צורך להעמיס על האם את אותן תרופות. ההורים צרפו מכתב שכתב פרופסור המומחה בתחום המומים האלו ובו הוא מתאר את הנזק הקשה והבלתי הפיך שיהיה ואת וודאות מותו לאחר זמן מועט.
כמו רוב השאלות הקשות, גם שאלה זאת הייתה ממש בערב שבת. התקשרתי מיד לרב וידר לשתף אותו והחלטנו להתייעץ עם אחד מגדולי הדור. לאחר שיחה ממושכת הביע הרב את דעתו שבמקרה המיוחד הזה לאור הנתונים הקשים ששמענו וקראנו דעתנו תהיה שלא להאריך את חייו של התינוק ועל כן אין צורך לתת לאם את התרופות. כמה דקות לפני שבת נתתי את התשובה למיילדת ולהורים. במוצאי שבת התקשרה המיילדת וסיפרה שהתינוק נולד במהלך השבת ולאחר כמה שעות של חיים הוא נפטר.
כמובן שאין ללמוד ממקרה זה על מקרים אחרים, מה שניתן ללמוד זה מהזכות של ההורים אשר נמצאים בשעות מאוד מורכבות ומבקשים לשמוע את דבר ה' גם ברגעים אלו.
079-5555955 