כשבוע לפני חג הפסח התקשר למוקד יהודי יקר, הוא כהן וכמובן הבן שלו, חמותו היתה בביתם בסלון ואשתו טיפלה בה. הרופאים אמרו שהיא בימים או בשעות האחרונות שלה, הרב מה עלי לעשות ככהן? האם לצאת מהבית ? למצוא דירה חלופית? אם כן לכמה זמן? מה עושים כהנים במצבים אלו? הוא באמת היה יהודי מתוק שהיה לו חשוב ככהן לשמור על ריחוק מנפטרים ולא ידע מה לעשות. האמת שזו שאלה שהיא לא מתחומי הליבה של 'קדושת החיים' אבל משיקה לנושאים שאנו עוסקים בהם. זו גם שאלה לא כל כך שגרתית שמגיעה אלינו בכל יום. כיוון שזה היה ערב פסח, גם אשתו רצתה לדבר איתי והרגשתי שהיא מוטרדת מהפטירה המתקרבת של אמא שלה, והפסח שברקע. אם תהיה פטירה איך נתארגן לפסח? מה נעשה אם הפטירה תהיה בליל הסדר עצמו? אני אצא מהבית באמצע ליל הסדר?
השתדלתי להיות שם עבורם, ללוות ולהדריך גם הלכתית, וגם רגשית וגם מבחינת ההתמודדות עם חג הפסח.
בהתייעצות בנושא עם הרב רוז'ה שליט"א, הוא נתן לנו שני כללים או שתי הוראות, הדרכות:
- כל זמן שאין חיים אין חובה לעשות מאומה, כמו יציאה מהבית וכד'. אוסיף שזה קשור גם להגדרה ההלכתית של גוסס והקושי להגדיר אותה במציאות היום, כך גם הדרכנו את היהודי היקר, זה כבר הרגיע אותו מבחינת ההישארות בבית.
- מיד לאחר יציאת נשמה עליו החובה לצאת למקום אחר עד אשר יפנו את הנפטרת
המלצנו לו בסופו של דבר שבלילות ישן בחדרו עם דלת סגורה כך שחדרו יהיה מבודד משאר הבית. ואם תהיה פטירה בלילה אז הוא לא יצטרך לצאת.
באחד הבקרים עוד לפני פסח, התקשר אלינו שוב אותו יהודי יקר:
"הרב, חמותי נפטרה עכשיו לצערנו, אני בתוך החדר עם הבן שלי נעולים כמו שהדרכת, מתי אנחנו יכולים לצאת?"